<h1>ארחות חיים הלכ' ערלה ונטע רביעי סימן א'</h1>
<h2>דף כה.</h2>
כיצד פודין נטע רבעי אוספין כל הפירות ומניחין אותן במקום אחד. ואח"כ מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון נטע רבעי ופודה על פי שלשה כפי שיוויו על מנת שיוציא יציאות החמרים והשומרים והפועלים ומניח המעות ואומר כל המתלקט מזה יהא מחולל על אלו המעות ומשער כך וכך בסלע או בפשוט או בדינר לפי מה שיהיו שם פירות ועל פי אשר יעריכו אותן השלשה. ואין פודין אותן במחובר. ובזמן הזה פודין כל הפירות אפי' על פרוטה ואומר הרי אלו פדוין על פרוטה זו ומשליך אותה לים המלח או שוחק אותה ומטילה בנהר כדי שלא יהנה אדם ממנה לפי שהיא קדש שכבר חל עליה קדושת הפירות או מחללין הפירות על פירות אחרות בשוה פרוטה ואומר כל פירות אלו מחוללין על אלו הפירות ושורף אותן ואוכל כל פירות הנטיעה. וכן נמי כתב רב אחא ז"ל. וי"א אחר הברכה רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים היו פירות (ל)רבעי להקדש ועכשו שאין בית המקדש קיים יהי רצון מלפניך שתהא פרוטה זו להקדש ויצאו פירות אלו לחולין. והבעל הלכות גדולות [כתב] שצריך לפדות הפירות בד' זוזים וסמך על לשון אחד שמצינו במס' ערכין זיל שקיל ד' זוזים ופריק עליהון ושדי בנהרא. וה"ר יונה ז"ל כתב שלא אמר ד' זוזי דוקא בודאי אפילו בפחות מכן מחולל דהלכה כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ואע"פ ששמואל לא אמר אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא. זהו בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ אפילו לכתחלה מותר. וכן נמי כתב רב אחא גאון ז"ל.
<h2>דף נ:</h2>
כיצד פודין נטע רבעי אוספין כל הפירות ומניחין אותן במקום אחד. ואח"כ מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על פדיון נטע רבעי ופודה על פי שלשה כפי שיוויו על מנת שיוציא יציאות החמרים והשומרים והפועלים ומניח המעות ואומר כל המתלקט מזה יהא מחולל על אלו המעות ומשער כך וכך בסלע או בפשוט או בדינר לפי מה שיהיו שם פירות ועל פי אשר יעריכו אותן השלשה. ואין פודין אותן במחובר. ובזמן הזה פודין כל הפירות אפי' על פרוטה ואומר הרי אלו פדוין על פרוטה זו ומשליך אותה לים המלח או שוחק אותה ומטילה בנהר כדי שלא יהנה אדם ממנה לפי שהיא קדש שכבר חל עליה קדושת הפירות או מחללין הפירות על פירות אחרות בשוה פרוטה ואומר כל פירות אלו מחוללין על אלו הפירות ושורף אותן ואוכל כל פירות הנטיעה. וכן נמי כתב רב אחא ז"ל. וי"א אחר הברכה רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים היו פירות (ל)רבעי להקדש ועכשו שאין בית המקדש קיים יהי רצון מלפניך שתהא פרוטה זו להקדש ויצאו פירות אלו לחולין. והבעל הלכות גדולות [כתב] שצריך לפדות הפירות בד' זוזים וסמך על לשון אחד שמצינו במס' ערכין זיל שקיל ד' זוזים ופריק עליהון ושדי בנהרא. וה"ר יונה ז"ל כתב שלא אמר ד' זוזי דוקא בודאי אפילו בפחות מכן מחולל דהלכה כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ואע"פ ששמואל לא אמר אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא. זהו בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ אפילו לכתחלה מותר. וכן נמי כתב רב אחא גאון ז"ל.
